אני מוקסמת כל פעם מחדש מהנגיעה באדם דרך כתיבה וקריאה, מהאפשרויות להתפתחות ולהעצמה ומפיתוח הקשבה למה שנאמר בין השורות , בין המילים פנימה והחוצה ותוך כדי.
אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע של מילים שמשקפות את החיים עצמם. קיראו, הקשיבו, אפשרו לעצמכם להרחיב את ההכרה ולפרקים לגעת בדבר היקר מכל –
המהות הנצחית הקיימת בכם, הנשמה.

הזדמנות לראות את המציאות אחרת
המציאות היא פלסטלינה המעוצבת כל פעם מחדש בהתאם לאופן שבו אנחנו תופסים אותה.היא מוגדרת מתוך מערך התנסויות אינסופי של תודעת הפרט המשולבת בתודעה הקולקטיבית. היא

בסופו של יום אף אחד לא יאמין…
בסופו של יום אף אחד לא יאמין ביכולת שלנו לעשות דברים גדולים אם לא נאמין קודם אנחנו בגדולה שלנו ונתאמץ בכל כוחנו ובמלוא הכוונה לממש

אנחנו אף פעם לא לבד
""את ההשגחה של אבא תרגיש כל הזמן" אמר לי אהוד באחת מיני שיחות רבות שלנו אחרי שאבא נפטר. והוא צדק. השיר הזה נכתב באחת הפעמים

"רגע, אז את אומרת לי שבעזרת שיטת איזון חיים אוכל להגשים ולממש חלקים בתוכי שקודם לכן אולי לא הייתי ערה להם ?
בדיוק , אבל לא רק חלקים שאולי לא היית מודעת אליהם אלא גם חלקים שידעת עליהם, שביקשו לבוא לידי ביטוי ושמסיבה כזו או אחרת נמנעת

אתנחתא לרגע
מעשה ביוזמה של לב אחד שרצה לבצע החייאה אני קוראת המון , בכל הזדמנות שיש לי בעיקר כי אני נהנית לעבוד עם ספרים , אני

הקליניקה הקהילתית הוירטואלית לאיזון חיים
"המחויבות שלנו כבני אדם ובפרט כמטפלים היא להרחיב את הכלי שאנחנו, למתוח את קווי המתאר שלנו, להפוך את מה שנלמד לחלק בלתי נפרד מאיתנו להיות