תהליך נמדד בפרספקטיבה של זמן
תמיד ישנה ההתחלה , המצב הראשוני בו הכל החל ….
איפשהוא באמצע מתקיימת לה סצינת הביניים ,
מה שמתרחש בעצם בין נק' האפס לסוף
ולבסוף ממתין לו רגע הסיום , בחינת התוצר המוגמר , הסופי .
איכות התהליך תימדד בדיוק הגדרת המטרות ( בעצם מה ברצוני להשיג) ובמידת הנכונות שלי להירתם ולהתחייב אל התהליך עצמו .
בשיטת "איזון חיים" ישנם תהליכים רבים ,
חלקם מורכבים יותר , אחרים מורכבים פחות
אך כולם מאפשרים לנו להגיע לסיבה השורשית של חוסרי האיזון בחיינו,
הם אינם מטפלים בסימפטום עצמו .
חוסרי האיזון מזוהים ע"י בירור עדיפויות .
העב' מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם הזיכרון התאי של הגוף .
תחשבו לרגע יש לכם מטרה מסוימת בחיים , סוף כל סוף אתם יודעים מה אתם רוצים , התמונה ברורה יותר , הסרתם את כל המכשולים מבחינתכם ,
אתם מוכנים להצהיר …..
ואז אתם קובעים פגישה עם עצמכם שבה אתם בעצם מבקשים לדעת מה מונע ממכם להשיג את המטרה ,
אתם מבקשים לדעת איפה בדרך היא הלכה מעט לאיבוד…
אילו משוכות אליכם לעבור על מנת להשיג את…. משוא ליבכם ?.
בפגישה אתם מתבקשים לשים לב לאיזור או נק' מסוימת בגוף שלכם שאוגר/ת את כל האינפורמציה
אתם נחשפים לרגשות סמויים שיתכן שלא ידעתם באופן מודע על קיומן ,
לאנשים מסוימים שקשורים למטרה שלכם ,
לזמן מסוים,
ולתחומי חיים רלוונטים .
עולם שלם נפתח לפניכם מתוך עצמכם,
ועכשיו לחלון ההדמנות:
כל שעליכם לעשות הוא לקיים ארבע שלבים
הראשון – להצהיר מה אתם מרגישים
השני – לבחור או להביע את אותו דבר שהייתם רוצים שיתקיים/יתרחש על מנת לשנות /לקבל/להכיל את הרגשתכם
השלישי – להסכים לבחון מה עליכם לשחרר על מנת שביום המחרת או מיד כשתקומו מן המיטה היקום יתחיל לייצר בעבורכם את אותו דבר בו בחרתם
הרביעי- להסכים להכיל את מה שעתיד להתקבל במידה ואכן הסכמתם ביודעין לשחרר את מה שהעיב וחסם אתכם .
נכון שזה נשמע פשוט
האמת היא,
שזה תהליך שדורש הרבה מאוד אומץ
כי הוא מחייב אותנו להתבונן פנימה ,
אין מקום לרמאויות אישיות ,
אין מקום לתירוצים אינסופיים ,
אין מקום להאשמה,
יש הרבה מאוד מרחב ללקיחת אחריות ,
להצבה של יעד והתחייבות אליו.
לרגע אנחנו מתבקשים באמת להיות טובים עם עצמנו .
אנחנו עם עצמנו!!
הייתם מאמינים ?
ולמה תהליך מקוצר ?
האמת היא שאין צורך ששנים יעברו עד ש…..
אין צורך להעריך בסיפורי חיינו …
יש טכניקה , יש מתכון פשוט יחסית עם רמת דיוק מירבית
אז מה כבר נותר לנו לעשות?
איטהל