""את ההשגחה של אבא תרגיש כל הזמן" אמר לי אהוד באחת מיני שיחות רבות שלנו אחרי שאבא נפטר. והוא צדק. השיר הזה נכתב באחת הפעמים שהרגשתי אותו ממש לידי ואנחנו כמו מנהלים שיחת נפש. הייתי קרוב אליו, קרוב אלי.עכשיו השיר הזה הוא שלכם, ואיזו תחושה מדהימה זו לחלוק את הרגע ההוא איתכם.מקווה שתתרגשו ממנו כמוני"
כך כתב נועם בנאי בפוסט שפירסם בדף שלו בפייסבוק שאליו הגעתי ממש במקרה אחרי ששמעתי את השיר הזה לראשונה אצל שמעון פרנס בתוכנית הרדיו השבועית "העונג השישי".
"אתה אף פעם לא לבד ,
דבר איתו הוא שומע
גם בלי לאמר אף מילה
גם כשהשמש תשקע ,
הוא מאיר בתוך ליבך….

אתה אף פעם לא לבד ,
קשה לראות אני יודע
הוא עוד חלק ממך
הוא אוהב אותך
בסוף כולנו זה אחד.
אתה אף פעם לא לבד…"
נועם בנאי

כשמקשיבים למה שנמצא בין השורות ולמה שנאמר גם בלי להיכתב אפשר להרגיש את האהבה העוטפת אותנו על ידי שוכני המרומים ולרגע להתמזג עם הבלתי נראה הקיים במלוא הדרו גם אם חושינו מתעתעים בנו ומגמדים את קיימותו .
בעבודה עם הכלים העומדים לרשותינו בשיטה (בדיקת שריר , מטוטלת) אנחנו מקבלים את ההזדמנות לתווך ולגשר בין הידוע והמוכר ללא ידוע הסמוי מן העין ואולי אף מן ההכרה המודעת. אנחנו חוברים ל"שדה" כל הפוטנציאלים דרך הקשבה לגוף שלנו או של המטופל שלנו, ומתבקשים לרגע להרחיב את נק' המבט שלנו , להרהר על התפיסה של החד מימדי ולאפשר לעצמינו להרגיש אותנו כישות רוחנית שבחרה להתנסות בגוף פיזי .
תוך כדי הלימוד אנחנו מכירים את הגופים הנוספים שלנו הגוף האתרי , הרגשי , המנטלי והרוחני
ונקראים לפתח את שריר האמון בלא ידוע, ולאפשר לעצמינו לקבל עזרה מתודעת על נרחבת שמחוברת ישירות אל תמצית ההוויה שלנו .
אנחנו לומדים להסיר את המיסוך ואת הנפרדות שהמיינד והאגו עמלו עליהם שנים ולו רק כדי לגלות שאנחנו אף פעם לא לבד, וכשאנחנו בוחרים לעגן את המחשבה הזו בכל ר"מח איברינו אנחנו יכולים לרגע להרגיש אותה , את הנשמה שלנו ואת ההדרכה שלה ויחד איתה את יקירנו שעברו אל העבר השני ואת צוות הריפוי שמלווה אותנו ואת האדם שאיתו אנחנו עובדים , פתאום אנחנו יכולים למצוא את עצמינו במרכזה של חגיגה אינסופית שיש בה טונות על גבי טונות של אהבה ,
אנחנו אף פעם לא לבד,
הכל מחובר להכל,
לעד נהיה אחד, גם אם המציאות תנסה ללא הצלחה לשדר לנו אחרת .
ואתם?
האם אתם יכולים להרגיש את יקירכם לידכם כמו מנהלים איתם שיחת נפש?
איטהל