זה הכל התחיל משאלה שהוא שאל אותי אחרי שההנחיה היתה לדעת מה הוא מתכוון לעשות בנידון (ביחס למה שעלה כמה דקות קודם לכן )…

"תגידי, יצא לך להרגיש פעם התעלות?"

"תגדיר התעלות?" שאלתי חזרה

"את יודעת , להרים את עצמך מעל ,

להתחבר למשהו גבוה יותר,

לא לתת יותר מידי משקל לכל השיט שקורה כאן…"

אני – "אז נראה לי שכן, אגב זה חלק ממה שאתה עושה עכשיו, מתעלה "

הוא – באמת איך? אני ? עכשיו?

"כן, התפכחת אל מול הסיטואציה,

הסכמת לחקור את מה שנמצא מעבר לסיפור שסיפרת לעצמך,

אתה מעז לגעת במה שמונע ממך לבטא את עצמך באופן מלא ,

אתה צובר ידע ומבקש לשנות דברים מתוך הכרה חדשה שמחוברת למהות גבוהה יותר שקיימת בתוכך….

אתה מוכן לקחת אחריות על מה שקורה לא ממקום של קורבן אלא ממקום של יוצר …

אתה מוכן לשחרר משקעי עבר מתוך הבנה שמה שחווית נועד לפתח אותך…

שאני אמשיך?

"אף פעם לא ראיתי את זה ככה, אבל אני מבין שכדי שזה באמת יקרה אני צריך להסכים להיות.."

"אז מה אתה מתכוון לעשות ?"

"להנכיח אותי, אבל אני מרגיש שיש לי עוד עבודה…ואני בטח לא היחיד…"

"לכולנו, רק שזו לא עבודה , זו זכות בסיסית שהיא בילד אין בחוויה האנושית שלנו אני חושבת"

הסשן מסתיים, אנחנו נפרדים הוא מתחיל ללכת לכיוון החניה כשהוא זורק לעברי מבלי להסתכל לאחור "איטהל , אחלה נושא לאחד האינטנסיבים שלך את לא חושבת?"

וכך הוא נולד אינטנסיב התעלות שהתקיים היום.
(יום איזונים ארוך ומרוכז בשיטת איזון חיים ,ארחיב על הפורמט בפוסט נפרד).

ואיך מסכמים יום כזה ?

בעיקר בהודיה

על ההזדמנות לעבוד ביחד,

ללמוד ביחד ,

לגדול ביחד,

לחוות ביחד,

להיות אנחנו, ועדיין ביחד

בהודיה על ההעזה

להיפרד מחוזים ישנים,

לשחרר אחיזה ממה שהתנוון ושהפסיק לשרת,

לתת לגיטימציה מלאה למה שנכון ומדויק מתוך הקשבה פנימה .

לפרוץ את ההעברה הבן דורית,

להכיר בערך האמיתי של הקיום שלנובלי שום קשר להתניות הסביבתיות,

להשתחרר מכבלי הד.נ.א הפיזי , רגשי , מנטלי ורוחני ולהבין שהוא לא מגדיר אף אחד אלא אם כן נאמין שהוא כן.

להעז לפגוש את החיים מתוך נק' מבט רחבה וגבוהה שרואה בכל מה שמתהווה ומתקיים כר פורה להתפתחות האבולוציונית של הנשמה שלנו.

תודה לכל מי שבחרה להיות, להנכיח.

לבחור לחיות כאן ועכשיו

להתחכך עם מה שמגיע בפשטות ,

להכיר בערך המוסף של ההתנסות ממקום של עוצמה העצמה, חיבור, יצירה …

היו שם כל כך הרבה דברים שימשיכו להדהד מעבר לקבוצה שהתקבצה.

היו שם כל כך הרבה דברים שעיסו לי את הלב .

תודה .

וגם לך,

שזרקת מלכתחילה את השאלה "תגידי יצא לך להרגיש פעם התעלות ?

תודה.

איטהל