"המחויבות שלנו כבני אדם ובפרט כמטפלים היא להרחיב את הכלי שאנחנו, למתוח את קווי המתאר שלנו, להפוך את מה שנלמד לחלק בלתי נפרד מאיתנו להיות הדבר עצמו. אני מאמינה שבמצב הזה ,כל דבר שיעמוד מולנו במפגש עם האחר יהיה מקור בלתי נדלה להתפתחות ,עבורינו ועבורו" מתוך "את יודעת צריך לקרוא לספר הזה , לגעת בנשמה "
מכירים את המונולוגים של הקול הפנימי שמצליחים למחזר את עצמם כל פעם מחדש, בתואנה שהם הכרחיים להמשך המימוש העצמי שלנו ? הגדרה מניפולטיבית שגוררת אותי כל פעם מחדש רגע להקשיב להם , נו איך לאמר זו סוג של קשקשת ברשת שלא מרפה עד שאעצור ואגיד , אוקיי פוס משחק מה העניין?
"בואי נמצא דרך נוספת לתמוך בהם , לקדם את ההסמכות, ליצור גב קהילתי פנימי שמחזק ומרחיב מעבר לתמיכה האישית שלך במהלך הקורס ומעבר למפגשי ההדרכה "
אז עצרתי ! התרגשתי, (נזכרתי בחלום אחר שהיה לי שעוד ימומש ליצור קליניקה קהילתית ישובית בו תלמידים יוכלו להעניק טיפולים במסגרת הסטאז לחברי הקהילה )
אבל בעיקר הקשבתי לכל מה שנאמר וגם למה שלא ובין לילה בתקופה שבה וירוס אחד קטן מאיר בספוט אחד גדול את החשיבות בפיתוח המיומנויות שנרכשות במהלך הלימודים של טיפול מרחוק , נולדה לה הקליניקה הקהילתית הוירטואלית הראשונה לאיזון חיים.
לצד התרגולים שנעשים במסגרת הקורסים שהתלמידים שותפים להם, נוצר לו מרחב בו תלמידים יכולים לטפל אחד בשני , בשלבי הלימוד השונים , לחזק ולעגן את הידע שנלמד, להעלות על פני השטח נק' שעדיין לא מספיק ברורות או פרוצדורות שלא הובנו או הוטמעו,
מקום שלצד ההתמחות עצמה ניתנת להם האפשרות להתמך בו ודרכו ולקבל בעצמם טיפולים על מנת להמשיך ולהתפתח ברמה האישית לצד המקצועית .
אני שם בזום , מחלקת לחדרים, עונה תוך כדי על שאלות או על קושי שהתעורר תוך כדי , מקשיבה לשני הצדדים המטפל והמטופל , מגלה כמה הקשרים הבינאישיים בין התלמידים חשובים, כמה ההפרייה ההדדית היא מעיין בלתי נדלה של בינה, מדלגת בין חדרי הטיפולים ולסיום מרכזת את כל מה שעלה , מדייקת , מאפשרת זמן לשאלות, ומעלה שאלות שיחייבו את התלמידים למצוא את התשובות במקום הכי שווה בעולם,בתוכם.
לגבי הקול הפנימי ,
מודה שיש מונולוגים שלו ,ששווה להקשיב להם
אתם בטח תוהים לגבי החלום שנזכרתי בו ….
רוקמת אותו בסיבי אור בלתי נראים לכרגע, לא ירחק היום שתוכלו לראות אותם.
הרבה אהבה.
איטהל