"אז מה את אומרת , אני יכול להימנע ממערכת היחסים הזו ?" הוא שואל
"שאלה טובה אם המניע להימנעות ידוע לך מראש ויש לך שם בחירה מלאה .
יש תק' בחיים שמתאים לסגת מעט מהעולם ופשוט להתמקד במערכת היחסים שלנו עם עצמינו .
אגב , את אותה שאלה יכולת לשאול לגבי מע' היחסים שלך עם עצמך , או לגבי החיבור שמתקיים בינך לבינך .
המפגש עם עצמך או עם האחר מאפשר לך לפתח ערות למקום בו אתה נמצא כרגע , למחשבות,לרגשות,לצרכים,להרגלים… , המפגשים האלה הכרחיים להתפתחות שלנו .
החוץ הוא הפנים כשם שהפנים הוא החוץ השאלה הגדולה היא , היכן אתה בוחר שההכרה שלך תשהה.
אם אתה רוצה להימנע ממערכת היחסים כי :
היא מעוררת בך התנגדויות ,
כי היא מחייבת אותך להתעמת עם רגשות לא פשוטים ,
כי היא מוציאה אותך מאיזון,
כי היא מחלישה אותך
כי היא….
אתה מבין שהרשימה היא אינסופית נכון ?"
"כן" הוא עונה בשקט…
"אז אתה פשוט דוחה את הלמידה עצמה שיכולה בסופו של יום לפתוח הסתברויות חדשות למערכות יחסים שתבחר במודע לקחת בהן חלק" , אני עונה ושותקת.
"אז מה את בעצם אומרת לי, שאני יכול להימנע ממערכת היחסים הזו"? הוא ממשיך
"אני אומרת לך שפיתוח מערכת היחסים שלך עם ההקשבה שלך יכולה להיות התחלה טובה לקבלת התשובה"
"אני יכול לחזור רגע על מה שהבנתי?"
"בטח" אני עונה
"אני יכול להימנע ממערכת היחסים הזו אם אני בוחר, אבל אז אני צריך לבדוק את המניע לבחירה שלי, אם היא מגיעה מאי נוחות ולא משנה כרגע מהי, עדיף שאשאר כי ההימנעות עצמה תמנע ממני למידה על עצמי ,הבנתי נכון ?" הוא מסכם
"ואיך זה מרגיש ?" אני שואלת
"רגע אבל הבנתי נכון ?" הוא מתעקש
"איך זה מרגיש בגוף ?" אני שואלת שוב
"שקט" הוא משיב
"אז מה אתה אומר" ? אני ממשיכה
"שהבנתי את מה שהייתי צריך להבין לכרגע ושאת עקשנית לא פחות ממני" הוא עונה
אני מחייכת ,
"ראיתי אותך" הוא אומר
"ככה זה במערכות יחסים שבוחרים להישאר בהן" אני עונה, "מתחילים לראות הכל".
דיאלוגים שנשארים הרבה אחרי שסשן מסתיים,
כאלה שמרחיבים כל חלקה אפשרית בלב.
איטהל