"לאפשר לעצמי למצוא את נק' האיזון ?"

"כן"
אני משיבה בזמן שהיא מרימה גבה.
"בואי נגדיר איזון אני זורקת לאוויר ,
הרי אנחנו נוטים להשתמש הרבה פעמים במילים שהמשמעות העמוקה שלהן חומקת מאיתנו כדרך אגב "
"רגע , איזון זה לא כשהכל רגוע ושקט?"
 "הרגוע ושקט יכול להיות פועל יוצא של מצב מאוזן אך לא האיזון עצמו וגם לא אצל כולם.
תחשבי על איזון כנקודת שיווי משקל בין קטבים שונים .כנק' בה ניתן להכיר את יחסי הגומלין בין תחומי החיים שלנו כמו קריירה ומשפחה , תחשבי על רמות שונות של סוכר נניח … על סקלה מוגדרת מראש , על יותר ופחות על חוסר ועודף על הפרזה והחסרה "
"אוקיי "
"תחשבי על פנים וחוץ ,על טוב ורע, ואולי אפילו על נכון ולא נכון שלא באמת קיימים בפועל . 
תחשבי על האפשרות לתת לכל אחד מהקטבים מקום , לא פחות מידי ולא יותר מידי, אלא במדויק לאותו רגע נתון ."
"זה קשה " היא אומרת "כי אנחנו הרבה פעמים נשאבים לצד אחד , מעצימים ומחזקים אותו ואנחנו מאבדים את עצמינו, שם אנחנו מתחילים להתנדנד"
"ולבסוף אנחנו גם עלולים לאבד את שיווי המשקל , ממש שם, אנחנו יוצאים מאיזון ." אני משלימה אותה .
"נק' האיזון לא מקדשת אף צד, היא מאפשרת לנו לחוות את האיכויות השונות ממקום של ערות ובחירה של הרגע ,
לא מתוך הדרמה , או הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו . לא מתוך ניסיון העבר ולא מתוך המחשבות על העתיד .
אלא מתוך הרגע שטומן בחובו את הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחד מאיתנו "
היא שותקת , ממשיכה להקשיב
"הנק' הזו היא הנק' בה הכל מחובר להכל , האדם לעצמו , למהות הנרחבת שלו שחיכתה לרגע שבה תוכל להעביר אליו את הידע אודותיו . בנק' האיזון אין טרדות של היום , יש את הקיים והוא מלא בשפע אינסופי של הסתברויות , עושר של טעמים, רגשות ומראות, בנק' האיזון יש בהירות ומרכוז.
את יודעת , אני חושבת שזו הנקודה בה הגוף הפיזי , הגוף הרגשי , הגוף המנטלי והגוף הרוחני באים על מקומם , כל אחד מהם יודע את תפקידו וייעודו באותו הרגע . "
"טוב אבל איך אפשר לאפשר לעצמי למצוא את הנק' הזו ? זה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית"
"לא לגמרי בלתי אפשרית , אלא אם תבחרי שהיא בלתי אפשרית . תראי " אני אומרת לה "זה דורש ערות , תקראי לזה  מודעות, תשומת לב לעצמך , זה דורש ממך להכיר אותך קצת אחרת , להסתכל על הדברים טיפה שונה . תחשבי רגע , פרקטית לגמרי , מה יכול להוציא אותך מאיזון ?"
"משהו חיצוני שקורה לי , המורה התקשרה כרגע , הבוס מבקש ממני להיכנס למשרד שלו , מתקשרים מהבנק, החדשות… חסר? "
"אוקי",  מה עוד ?""אני שואלת  " מה לגבי המחשבות שלך ?"
"אה, נכון, גם הן יכולות להוציא אותי מאיזון , במיוחד כשאני אובססיבית לגביהם או כשהם מיצרים רגשות שלילים שאסור  להרגיש… הנה את רואה הגענו גם לאסור ואם אני נותנת לו מקום , יותר מידי מקום אז שוב איבדתי שיווי משקל "
"בדיוק !!!,  את מתחילה לתפוס את זה ואת גם יכולה להבין שהצעד הראשון הוא להעלות למודע , להיות ערה ל..
לבחון מה מוציא אותך מאיזון  זה רחוק מליפות , זה לא לסדר , זה לא להיות בשנטי , זה לא להיות ברגוע שבפנים הר הגעש מאיים להתפרץ ולהחריב כל חלקה קיימת.
לאפשר לעצמך למצוא את נק' האיזון זה אומר לתת לעצמך את הזמן לדעת אותך על רבדייך השונים , זה להכיר מקרוב בלי שיפוט או ביקורת את החלקים השונים הקיימים בתוכך ,ולבחור למנן אותם מתוך הקשבה נקייה למה שנדרש הרגע ,עד כמה שאפשר . זה לאפשר לעצמך לראות נכוחה את מה שמעורר ומקפיץ ולהסכים להסתכל על העבר מפרספקטיבה נוספת שמחברת אותך אלייך , ומתוך כך לאפשר לעצמך להתממש . 
איזון מחייב הכרה בצדדים השונים והודיה עליהם . הוא מחייב ליצור סקלה מחודשת שנקרא לה סקאלת הנשמה שדורשת מאיתנו בכל דקה לא להפריז ולא להחסיר להתייצב איתן על הקרקע ולזכור לא לפחד כלל , וכשאנחנו לרגע מרגישים שאנחנו מאבדים את זה … לקחת נשימה עמוקה שתאפשר לנו לחזור לכאן ועכשיו , שתגשר בין הלב למוח ותזכיר שנק' האיזון שברירית כל כך ובאותה נשימה חזקה יותר מתמיד כשאנחנו ערים לאפשרות להשיב את הבעלות על הכוח האישי שלנו ביצירתה"
"את יודעת ,אף פעם לא חשבתי על איזון כך תמיד זה היה נראה לי שאיזון זה אומר להגיע למצב שהכל בסדר אבל אם ניקח את הסקאלה הזו איך קראת לה ? סקאלת הנשמה , אין בסדר לא בסדר יש את מה שיש והוא עבורי ובעדי. אני מבינה שנק' האיזון מאפשרת לי להיות בנוכחות מלאה "
"נכון" אני עונה ,"בדיוק כפי שאת מאפשרת לה, אחרי שמצאת אותה".

הסשן הסתיים אך השאלה המשיכה להדהד הרבה מעבר ….
היא הציתה את התשוקה להמשיך ולגלות איך אחרים תופסים את המושג "איזון", ואיך הוא בא לידי ביטוי בהיבטי החיים השונים.
היא העצימה את התובנה שלאיזון פנים רבות  והתייחסויות שונות וחיזקה את ההכרה בצורך בו כחלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות היומי שלנו .
היא עיגנה את החשיבות של "דע את עצמך" , היכולת להכיר את האופן שבו אנחנו מסתכלים ותופסים את העולם ואת המונחים והמושגים שיצרנו בעצמינו הקיימים בתוכו רגע לפני שאנחנו בוחרים ליצור שינוי.
בסופו של יום "כל הנחלים זורמים אל הים והים איננו מלא,
אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת"
(קהלת א' ז').

חברנו ארבע נשים להמשיך את הכתיבה אודותיו ודרכה את הדיאלוג עצמו.

שלי נינבורג, יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומנהלות. חיה ונושמת תהליכי אינטראקציה וחיבור בין אנשים, תהליכים וארגונים. יוצרת הבלוג "על זה – ניהול בארגונים ובעסקים"   https://www.dia-log.co.il/   בחרה לשתף בתהליך כניסה לתפקיד ניהולי. כיצד השמחה שבקידום מערערת את האיזון הפנימי ומביאה תחושת אחריות חונקת. ואיך ניתן לצאת מהלופ הזה? ניתן לקרוא על כך כאן: http://bitly.ws/dXva

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית לנשים בהריון ואחרי לידה לימור באה מתוך עולם הרגש, והיא אישה, פמיניסטית, רגישה, חוקרת, מתבגרת ומשתנה https://www.medabrotimahut.co.il/  לימור בחרה לתת מקום לחוסר איזון רגשי אצל נשים אחרי לידה, ולספר לנו שזה לא רק עניין של הורמונים, ניתן לקרוא על כך כאן: https://bit.ly/2T3IlfW

ולקינוח, דורית דן, נטורופתית והרבליסטית קלינית, חקרה מה זה אומר עבורה לחיות באיזון? ואף צרפה המלצות איך לשמור על חיים בריאים ומאוזנים. דורית היא בעלת חנות תה לצמחי מרפא וארומתרפיה באורוות האומנים בפרדס חנה. דורית מצאה שם https://www.d-food.co.il/ את הדרך לשלב טעמים ובריאות יחד, צמחים שהם לא רק מרפא אלא גם טעם וסגנון חיים. ניתן לקרוא על כך כאן: https://bit.ly/3z84r1F

אני מזמינה אתכם לקפץ בין העולמות השונים ולדעת את עצמכם בתוכם.
מהו איזון עבורכם?
כיצד הוא מושג ובאילו מצבים הוא מופר?
באילו כלים אתם משתמשים כדי להשיב אותו לעצמכם והאם בסופו של יום איזון הוא משהו קבוע , יציב שאינו ניתן לערעור?
או אולי מטבעו נועד לאבד את יציבותו, וקביעותו על מנת לאפשר לנו להרחיב בכל יום מחדש את גבולות המתאר שלנו עד לנק' האיזון הבאה וכך הלאה?
מוזמנים להגיב ולשתף בדבר שאתם בוחרים לקחת איתכם כצידה לדרך מתוך הקריאה עצמה .
איטהל