אנחנו לא יכולים לשנות את העבר,
אבל אנחנו יכולים לשנות את היחס שלנו אליו.
אנחנו יכולים לשחרר את האחיזה שלנו באשמה ,
להכיר במה שהיה, כחלק אינטגרלי מאינספור נסיונות למידה.
אנחנו לא יכולים באמת לשנות את העבר,
אבל יש ביכולתינו לפזר זרעי סליחה ,
באדמת החיים,
לטעת עצי חמלה אישיים.
יכולנו לנכש עשבי יוהרה,
ולעקור שורשי אגו ממולחים,
אך במטעי היומיום ,
בפרדסי הקיום,
בשדות החסד,
גם להם יש מקום,
תחת השמש.
אנחנו לא יכולים לשנות את שהיה,
אנחנו יכולים להוות את שיהיה,
הרגע
בעודינו ניצבים איתן על פני אדמה
זרועה בחסדי שמיים.
איטהל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.