לתקן או להתפתח?

הכותרת הזו בעיתון תפסה את תשומת הלב שלי,

מצאתי את עצמי חוזרת עליה ומדייקת אותה,

"יש לנו עוד לאן להתפתח ומה לעשות ואנחנו יכולים להישען על מה שכבר צלחנו ומשם לשאוב כוח"

איכשהו המילה לתקן מצליחה לגרור לא מעט מאיתנו אל תהום ה"לא בסדר" ה"לא מספיק" ,

ה"מקולקל" ,

ה"לא שלם",

ה"לא תקין"

ה"זה שנדרש לתקן אותו כי הוא לא כמו ש…"

היא גוזלת מאיתנו כל כך הרבה אנרגיה ומבקשת מאיתנו להתרכז במה שלא לטובת המה כן.

היא ממסכת את המקום שנדרש לתת לצמיחה מתוך ההתנסות שהיתה,

כפי שהיתה ומבטלת את שהיה בדיוק כפי שנדרש היה להיות לטובת הרגע הנוכחי וההסתברויות לשינוי הטמונות בו.

כל התחלת תהליך בשיטת "איזון חיים" מתחיל בהנחת כוונה ,

מה היית רוצה ?

הנחת הכוונה מזככת את הנכונות האמיתית שלנו להתפתחות ,

היא מחייבת את האדם להקשיב פנימה , ולפעמים לגלות עד כמה אין לו באמת מושג או לגיטימציה להגדיר בקול את מה שהיה רוצה ועד כמה הנטייה הטבעית שלו , שלנו היא לשים דגש על הלא .

אם היית יכול מה היית רוצה?

מה נכון לרגע זה פוגם באיכות חייך ומונע ממך לממש אותך ?

מה מבחינתך דורש שינוי הרגע?

תהליך ההתפתחות שלנו לא בא לתקן דבר ,

הוא בא לאפשר לנו להעלות למודע נושא שנשכח , מוסך, נדחק הצידה מסיבה כזו או אחרת שמנהל אותנו עדיין באוטומט.

הוא בא לאפשר לנו להזכר במה שקיים מתוך מה שעברנו ,

הוא מחייב אותנו ללמוד להכיר במשאבים הפנימיים שקיימים בתוכנו דווקא מתוך הכשלונות, הכיווץ, הכאב.|

הוא מזמין אותנו להעזר בעבר ולא להתבוסס בו.

הוא קורא לנו להחיות את החוסן שנבנה מתוך מה שחווינו ,

לבחון מחדש את מה שנעשה שאיפשר לנו לשרוד אחרי הכל ,

הוא מחייב אותנו להתחבר למהות פנימית רחבה יותר ,

מחוברת יותר ובעיקר חיה יותר שקיימת בפנים שרואה את המציאות אחרת.

תקווה אמיתית חייבת להיות נטועה בתוך המציאות עצמה ,

אנחנו נדרשים יותר מתמיד להשקיע את האנרגיה שלנו בחזון נרחב יותר שנובע מתוך חיבור למהות ולא מתוך גופי הפחד והכאב.

הנה תרגיל קטן –

חישבו על סיטואציה שאתם מתקשים להתמודד איתה כרגע ,

עיצמו עיניים ראו אתכם מולה , בכל רובד אפשרי

בפיזי- כיצד הגוף שלכם מגיב ?האם יש אזור ספציפי שמורגש יותר ?

ברגשי – אילו תחושות או רגשות עולים בזמן שאתם ניצבים מולה? האם יש תחושה ברורה או בליל של רגשות שלא ניתן להגדרה אך מורגש היטב?

במנטלי- אילו מחשבות רצות בראש? האם יש תפיסה מסוימת שתופסת מקום? מהי התודעה בה אתם נמצאים בזמן שאתם עומדים מול הסיטאציה האירוע הנושא שאיתו אתם מתמודדים כעת?

ברובד הרוחני – ממבט על, מה הערך המוסף שאתם יכולים לקבל מתוך הסיטואציה? מתוך הקושי ? מה המצב מאפשר לכם לפתח ?

עכשיו –

קחו דקה לרשום ברישומי הנפש את מה שעלה

והמשיכו איתי לרגע הבא ..

מוכנים?

עכשיו אבקש מכם להזכר בסיטואציה /מצב /אירוע שבו הצלחתם לעשות משהו, שקודם לכן לא האמנתם שהוא אפשרי.

שבו צלחתם משימה שלא היתה פשוטה עבורכם (זה יכול להיות משהו ממש קטן שבתחושה שלכם הוא ענק כמו שיחת טלפון שהעזתם לעשות אחרי שדחיתם אותה הרבה זמן , קביעת תור לרופא , בגד שלבשתם , קילוגרם שהורדתם או אפילו חציית כביש סואן או מציאת הדרך גם ללא וייז … ממש לא משנה מה … למעט חווית הרחבת הגבולות שלכם, הערך שנתתם לעצמכם ממש באותו הרגע

חישבו על הסיטואציה , קיפצו אליה במנהרת הזמן, חוו אותה כאילו שהיא מתרחשת הרגע .

מה קורה בגוף שלכם? אחרי שהצלחתם?

מה ההרגשה הדומיננטית שאתם חווים? אילו מחשבות רצות עכשיו בראש?

ומה למדתם מעצם זה שצלחתם את המשימה ?

הרגישו את הגוף, הסכימו להטמיע את תחושת ההצלחה (מעצם הניסיון) you owned it , היא שלכם,
את הדרך עשיתם אתם.